רשלנות רפואית בניתוח

הסיבות העיקריות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח: 

  • ניתוח שבוצע שלא לצורך
  • אי מתן הסבר מדויק אודות הניתוח, הסיכונים הכרוכים בו והשלכותיו
  • העדר הסכמה מדעת
  • התנהלות לא מקצועית במהלך ניתוח
  • התרשלות בעת ביצוע הניתוח
  • מעקב לקוי לאחר ניתוח

תביעות רשלנות רפואית בניתוח מהוות אחוז ניכר מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ. תחומי הרפואה בהם קיימת השכיחות הגבוהה ביותר של תביעות רשלנות רפואית בניתוח הינם: סביב הלידה, ניתוחי גב, ניתוחים נוירוכירורגים, כלי דם, ניתוחי לב פתוח, בטן וניתוחים אורטופדיים למיניהם.

 ניתוח הינו פעולה רפואית פולשנית ומורכבת, הכרוכה בהרדמה מלאה או חלקית, וכוללת בחובה סיכונים כלליים הקשורים למצבו הכללי של החולה ולמהלך ההרדמה, כמו גם סיכונים מיוחדים לסוג הניתוח, בשים לב למיקומו האנטומי ולטכניקת הניתוח. בהקשר זה, כל מעשה, מחדל או החלטה חריגים, בלתי סבירים או לא מבוססים, עלולים להעמיד את המטופל בסכנה ממשית ולהוות רשלנות רפואית בניתוח.ההנחה היא, כי לרשות רופא מנתח סביר עומד די ידע מקצועי וניסיון בתחום כדי להפעיל שיקול דעת ראוי בקביעת נחיצות הניתוח, והדרך הטובה ביותר לביצועו בנסיבות המקרה בהתחשב בהיסטוריה הרפואית ובמצב הבריאותי של המנותח.

כמו כן, בניתוח מעורבים כמה אנשי צוות, באופן המחייב שיתוף פעולה מלא ואקטיבי בינם לבין עצמם: הרופא המנתח, ולעיתים רופא נוסף, הרופא המרדים, האחיות והטכנאים. לכן, כל פרוצדורה ניתוחית מחייבת התמחות וידע רפואי נרחב ומבוסס, הפעלת שיקול דעת, ונקיטת משנה זהירות. כן נדרשת הסכמה מודעת של המנותח, המבוססת על הבנת הטיפול הניתן לו.

תביעה רשלנות רפואית בניתוח מבוססת על הטענה כי, בנסיבות המקרה, הרופא לא נהג כ"רופא סביר" ולא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות. כדי להוכיח זאת, על התובע להראות כי הרופא לא פעל בהתאם לנורמות המקובלות בתחום או כי לא ביסס את החלטותיו על הידע העדכני ביותר הקיים בספרות המקצועית, או על נסיון קודם וכדומה.

פירוט הסיבות להגשת תביעה רשלנות רפואית בניתוח:

  • ניתוח שבוצע ללא צורך

יש חשיבות רבה לשאלה האם הניתוח היה מוצדק? דהיינו, האם במצבו הרפואי של המטופל היה צורך לנתח והאם ניתוח היה הפתרון הטוב ביותר מבין חלופות הטיפול האפשריות.

  • מתן הסבר מדויק אודות הניתוח, הסיכונים הכרוכים בו והשלכותיו

לפני כל ניתוח חלה על הרופא המנתח החובה לתת הסבר מדוייק על הניתוח, הסיכונים הכרוכים בו, השלכותיו וכן לספק מידע אודות אופציות רפואיות חלופיות ולהסביר למטופל את שלבי הניתוח החל משלב ההרדמה, לרבות סיבוכים, השלכות וסיכונים אפשריים. מילוי תנאים אלה הינו הכרחי לשם קבלת הסכמה מדעת של המטופל. במקרים בהם לא ניתן לקבל את הסכמת המנותח או שהמנותח אינו יכול להבין, הלכה למעשה, את המידע שנמסר לו, חייב הרופא המנתח להסביר את ההליך לבן משפחה או לאפוטרופוס של המטופל, ולוודא קיומה של הסכמה מלאה לביצוע הניתוח.

  • העדר הסכמה מדעת

כאמור, לשאלה האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, יש חשיבות מכרעת בבירור תביעה רשלנות רפואית בניתוח. לעיתים, כאשר הרופא המנתח לא מילא אחר חובת גילוי הסיכונים למטופל, המטופל עשוי לזכות בתביעה רשלנות רפואית בניתוח גם כאשר הרופא המנתח לא התרשל בביצוע הניתוח עצמו. במסגרת התשובה לשאלה זו, יש לוודא כי המטופל קיבל הסבר אודות הסיכויים להצלחת הניתוח, הסיכונים בביצועו ואופציות חלופיות לטיפול.

  • התנהלות לא מקצועית במהלך ניתוח

על הרופא המנתח להכיר את הצוות בחדר הניתוח, ולוודא כי המנתחים, המרדימים, האחיות ויתר אנשי הצוות מיודעים אודות מצבו של החולה. במקרה בו הפרוצדורה הרפואית לוותה בהעדר הנחיות או אי ביצוע הנחיות או נהלים, כמו למשל, במקרה של העדר תיאום בין אנשי הצוות או שהרופא המנתח לא תידרך כראוי את הצוות העובד עמו או לא הנחה אותו כראוי, יתכן כי יש מקום להגשת תביעה רשלנות רפואית בניתוח. כך גם במקרה בו לא בוצעו בדיקות מתאימות לפני או במהלך הניתוח. עילות נוספות להגשת תביעה לרשלנות רפואית בניתוח הן חוסר תשומת לב לסימני מצוקה של המנותח או רשלנות רפואית בהרדמה (למשל: אי מתן מינון מתאים של חומר הרדמה, פגיעה במערכת העצבים או במערכת אחרת בגוף המנותח במהלך ביצוע ההרדמה וכדומה).

  • התרשלות בעת ביצוע הניתוח

התרשלות בעת ביצוע ניתוח כוללת ביצוע כושל של טיפול פולשני וחוסר מיומנות של המנתח, חריגה מהנורמות המקובלות בניתוחים מהסוג הרלבנטי, השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול וטעויות אחרות הנובעות, בין היתר, מחוסר ניסיון ומיומנות בביצוע הניתוח. כך למשל, במקרה של ניתוח האיבר הלא נכון, פגיעה מיותרת באיברים אחרים, השארת גוף זר (כגון מכשירי ניתוח) בגופו של החולה בטעות, ביצוע ניתוח בשיטה לא מקובלת וביצוע ניתוח לא מתאים.

  • מעקב לקוי אחרי ניתוח

במסגרת תביעה רשלנות רפואית בעילה של מעקב לקוי לאחר ניתוח, כלולים מקרים של התעלמות מסיבוך שארע ואי איבחונו במועד, חוסר עירנות מספיק להרעה במצב המנותח, או מהעובדה שאינו מתאושש כצפוי, חוסר עירנות מספקת לסימני מצוקה, אי התייחסות לממצאים קליניים או מעבדתיים או לתלונות של חולה לאחר הניתוח או אי מתן הדרכה נאותה לצוות סיעודי או צוות רפואי תורן אודות המשך טיפול ומעקב אחר מצבו של המנותח.

מוזמנים לקרוא בנוסף: עורכי דין לחוזים