רשלנות רפואית בלידה

המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בלידה הם:

 חוסר תשומת לב למוניטור/לתלונות היולדת/למדדים הנבדקים במהלך הלידה
חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות אולטראסאונד סביב הלידה
התייחסות לקויה לממצאי בדיקות, כגון הערכת משקל הילוד
התעלמות או אי זיהוי בזמן של סימני מצוקה של האם או של העובר (הבאה לידי ביטוי במוניטור)
אי ביצוע ניתוח קיסרי או אי ביצועו בזמן, חרף אינדיקציה רפואית
חילוץ לקוי/אגרסיבי של הילוד
התרשלות בביצוע לידה מכשירנית: לידת ואקום או לידת מלקחיים
אי נוכחות רופא בעת הצורך
ניהול רשלני של לידה, כמפורט לעיל יכול להוביל לשיתוק מוחין, לפגיעות קוגניטיביות ו/או מוטוריות חלקיות, לפגיעה בתפקוד הגפיים ועוד.
רשלנות רפואית בלידה מתייחסת לנזק בעל השפעה מתמשכת שנגרם לתינוק או ליולדת כתוצאה מהתנהלות רפואית בלתי תקינה במהלך הלידה או אחריה. בתביעת רשלנות רפואית בלידה נדרש הנתבע לשלם לתובעים פיצויים, לעיתים אף גבוהים מאד, בהתבסס על חישוב נזקי הילוד עד סוף תוחלת חייו.
לרוב, רשלנות רפואית בלידה נגרמת כתוצאה מאבחון לא נכון או אי אבחון של בעיות וסיבוכים במהלך הלידה, כמו גם מניהול לא נכון של הלידה.
התיישנות:
תביעות רשלנות רפואית שעילתן "הולדה בעוולה" מתיישנות 7 שנים ממועד הלידה, בהיותן תביעות של הורי היילוד (ולא תביעתו של היילוד עצמו).

בתביעות אחרות של פגיעה ביילוד שהן תביעות של היילוד עצמו (למשל – פגיעה שנגרמה ליילוד במהלך הלידה), מרוץ ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית בלידה מתחיל רק עם הגיעו של היילוד לבגרות בגיל 18, כלומר ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה עד הגיעו של היילוד לגיל 25 (עם חלוף שבע שנים מהגיעו של היילוד לגיל בגרות).

מקרים בהם ישנה עילה לבירור רשלנות רפואית בלידה:
כאשר ילוד נולד פגוע חרף הריון תקין ובמהלך הלידה הופיעו סימני מצוקה של העובר, או שמשקל הילוד היה גדול בניגוד לצפוי, או שהלידה היתה ארוכה ו/או קשה ו/או לא נכח במהלכה צוות רפואי וכו'.
במרבית המקרים בהם רשלנות רפואית בלידה גרמה נזק בלתי הפיך ליילוד מתקיים שילוב של הממצאים כגון:
·      מדד אפגר נמוך סמוך ללידה (עד אפגר שלוש בדקה הראשונה והחמישית ואפגר נמוך גם בדקה העשירית)
·      ניטור עוברי פתולוגי (לא תקין)
·      בדיקה נוירולוגית פתולוגית הנערכת מיד לאחר הלידה
·      פרכוסים, עיוותים, או תנועות לא רצוניות של היילוד
·      רמת חמצת מטבולית מתחת לרמה המצביעה על חוסר באספקת חמצן למוח ולאיברים חיוניים נוספים (רמת החומציות בדם היילוד הנלקח מהדם הטבורי סמוך ללידה).
·      מים מקוניאליים (הפרשת צואה עוברית במי השפיר, המעידה על מצוקה עוברית ומשנה את צבעם הצלול)
·      ביצוע הנשמה או החייאה ביילוד
·      פגיעה קשה בתפקוד איברים חיוניים בגוף היילוד (לב, כליות, כבד) מיד לאחר הלידה
·      בדיקות הדמיה לאחר הלידה שמצביעות על פגיעה מוחית ביילוד
הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו בשלב טרום לידה, במהלכה ואחריה הינם חיוניים להוכחת טענות התביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.
שיתוק מוחין

שיתוק מוחין, לקות פיזית מן הקשות ביותר בילדות (פוגעת בכ-3.5 מתוך 1000 לידות), הוא למעשה קבוצה רחבה של הפרעות נוירולוגיות, הנובעות מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובמרכזי התנועה. הפגיעה, אשר מקבלת ביטוי לכל אורך חייו של היילוד, יכולה להיגרם לעיתים עוד בשלביו השונים של ההריון או מארוע תשניקי במהלך הלידה, מהפרעה באספקת הדם למוח, מפגיעה במוח ומזיהומים. בדרך כלל, שיתוק מוחין מאופיין בשיתוק הגפיים כתוצאה מליקוי בתפקודים המוטוריים, המלווים לעיתים בהפרעות קוגניטיביות, תקשורתיות, התנהגותיות ו/או הפרעות אפילפטיות.

מוזמנים לקרוא בנוסף: עורך דין נזקי גוף