רשלנות רפואית בהריון

המקרים השכיחים ביותר של רשלנות רפואית בהריון הם:

 אי הפניה לייעוץ גנטי קודם לתקופת ההריון
מתן יעוץ גנטי רשלני וחסר
אי הפניה לבדיקות סינון או אבחון
פיענוח שגוי של בדיקות
אי אבחון מומים בבדיקות אולטראסאונד
אי גילוי מומים מולדים בזמן (כגון: תסמונת דאון, מומים מבניים בשלד, מחלות גנטיות, העשויות להיות מלוות בפיגור שכלי ברמות שונות וכדומה)
מעקב הריון שגוי או רשלני
אי אבחון של הריון בסיכון
סכרת הריון
רעלת הריון
היפרדות שליה/קרע ברחם
ספינה ביפידה (שדרה שסועה)
אי המלצה על סיום הריון
תביעה רשלנות רפואית בהריון מתבססת בדרך כלל על עילה בשם "הולדה בעוולה" ומתייחסת למצב בו תינוק נולד עם פגם רפואי, מום או מחלה קשה אשר היה ניתן לגילוי מבעוד מועד באופן שלידתו היתה נמנעת. הרעיון שבבסיס עילת תביעה זו, הוא כי רשלנות רפואית בהריון שמתבטאת באי הפסקת ההריון הבעייתי, מקנה פיצוי בעבור חיים רצופי כאב וסבל (העילה גובשה לראשונה בשנת 1986 בפסק דין נגד ד"ר רינה זייצוב).
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין המר 26 שנה אח"כ (מחודש מאי 2012) בוטלה עילת תביעתו של התובע שנולד עם מום ("חיים בעוולה") ובמקומה – עומדת כיום להוריו הזכות לתבוע בגין "הולדה בעוולה" וההוצאות העודפות הכרוכות בגידולו של ילד בעל מומים וצרכים מיוחדים.
אבחון של מום או תסמונת בעובר מתאפשר הודות לכך שלפני ובמהלך ההיריון הורי העובר אמורים להיות מופנים (בדרך כלל האם, ובמקרים מסוימים אף האב) למיגוון בדיקות אשר ביכולתן להתריע אודות בעיות רפואיות אצל העובר. תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון מתאפשרת בשל זכות ההורים להחליט על גורל ההריון, לרבות הפסקתו בכל שלב (בכפוף לאישור ועדה), ומפאת חובתו של הרופא המטפל או הצוות הרפואי להתריע בפני ההורים על כל חשד למום בעובר או ממצא חריג במהלך ההריון, ובמידת הצורך, להפנותם לבדיקות נוספות. מחובת הצוות הרפואי ליידע את האישה ההרה אודות משמעות הממצא או המום הנחשד, כמו גם על האפשרות לבצע הפסקת הריון, זאת, על מנת שהורי העובר יוכלו לבצע החלטה מושכלת באם להפסיק את ההריון או להוליד תינוק עם מום. במקרה שהצוות הרפואי לא פעל כראוי ונולד ילד פגוע, ניתן להגיש תביעה רשלנות רפואית בהריון. הפיצויים בתביעה רשלנות רפואית בהריון עשויים להסתכם במיליוני שקלים, בהתאם לחומרת המום.
כדי לבדוק את התפתחותו התקינה של העובר, ניתן לאישה ההרה הפונה למעקב, לאורך כל ההריון תידרוך, מעקב וטיפול רפואי וסיעודי, הכולל מיגוון רב של בדיקות. הצוות הרפואי המטפל באישה ההרה חייב גם ליידע את האשה ההרה בדבר הבדיקות הכלולות בסל הבריאות וכן בדבר בדיקות נוספות, הניתנות לביצוע במסגרת פרטית.

במקרים בהם נדון להלן קמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון: כאשר האישה ההרה לא הופנתה לבדיקות הנחוצות ובדיקות אלו היו מובילות לאבחנת הפגם; כאשר בדיקה לאבחון פגם לא בוצעה כראוי; כאשר התעורר חשש לקיומו של פגם באחת הבדיקות והרופא המטפל לא התייחס לכך, לא הפנה לבדיקות נוספות או לא ביצע מעקב; או במקרה שהרופא המטפל לא אבחן כי האישה ההרה עונה להגדרות "הריון בסיכון" או "הריון בסיכון גבוה", ועל כן האשה לא הופנתה למסגרת המתאימה שם היה המום צפוי להתגלות.

ייעוץ גנטי: בדיקות סקר גנטי המבוצעות לפני הריון או במהלך שלביו הראשונים, בוחנות את המטען הגנטי של בני הזוג במטרה לאתר נשאות לתסמונות גנטיות, כלומר – זוגות בסיכון ללדת צאצא בעל מומים מולדים או מחלות תורשתיות קשות וחשוכות מרפא עם תמותה ותחלואה מוקדמים. בישראל נהוג להפנות כל אשה הרה, בדרך כלל עוד בטרם ההריון, לביצוע בדיקות גנטיות במכונים הגנטיים השונים בארץ, המלוות ביעוץ גנטי הניתן על ידי גנטיקאי או מי שהוסמך לכך, אשר מפנה את הזוג לבדיקות המתאימות.
בדיקות סינון, ובין היתר בדיקת שקיפות עורפית: בדיקת סקר המזהה את ההסתברות לקיום תסמונת דאון ופגיעות כרומוזומליות נוספות של העובר; בדיקת תבחין משולש (חלבון עוברי) המיועדת לזיהוי מקרים חשודים לתסמונת דאון ומקרים חשודים למומים פתוחים במערכת העצבים.
סקירת מערכות מוקדמת/מאוחרת: בדיקה סונוגרפית, המבוצעת בעזרת מכשיר אולטרסאונד (את הבדיקה המוקדמת מומלץ לבצע בין השבועות 16-14 להריון ואת המאוחרת מומלץ לבצע בין השבועות 24-22), הבוחנת את מערכות העובר ותקינותן.
קיימות סקירות בסיסיות וסקירות מורחבות. הסקירה המאוחרת כלולה בסל הבריאות.
בדיקה זו מאפשרת גם את מדידת היקפי ואורך גופו של העובר, כמו גם הערכת משקלו ומצגו, ואלו עשויים להשפיע על המשך ההריון ו/או על צורת היילוד (למשל יחס לא סביר בין היקף ראש למדידות אחרות המבוצעות, עשוי להוביל לחשד במום; מצג עכוז או עובר שמשקלו גדול מאוד, יובילו לילוד בניתוח קיסרי) או אף להפסקת הריון (במקרים בהם ניתן ללמוד אודות עיכוב ניכר בהתפתחות העובר).

בדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר: הינן בדיקות כרומוזומליות אבחנתיות ומטרתן לזהות או לשלול ברמת וודאות גבוהה תסמונות גנטיות מסוגים שונים, כתסמונת דאון (מונגלואיזם). בדיקת סיסי שליה מבוצעת בד"כ בראשית ההריון, בין השבועות 14-10 ודיקור מי שפיר מבוצע החל משבוע 16. המדובר בבדיקות פולשניות, הכרוכות בסיכון להפלת העובר בסבירות משתנה.

מומים אשר אי גילויים מבעוד מועד מהווה עילה לרשלנות רפואית בהריון:
תסמונת דאון: הנפוצה ביותר בקרב התסמונות, שמקורן בסטייה כרומוזומלית, ושכיחותה עולה עם גיל האשה.
מומים מוחיים: מסוג מיקרוצפלוס (ראש קטן), הידרוצפלוס (ריבוי מים במוח העובר) ועוד. שיתוק מוחין נגרם לעיתים במהלך ההריון ולעיתים בעת הלידה עקב מצוקה עוברית שלא זוהתה במוניטור וכפועל יוצא לא חולץ העובר בזמן שאיפשר מניעת נזק מוחי צמית.
 מחלות גנטיות ומטבוליות: סיסטיק פיברוזיס (CF), תסמונת ה-Xהשביר, דיסאוטונומיה משפחתית, קנוואן, אנמיה ע"ש פנקוני, תסמונת בלום, מוקוליפידוזיס 4, מחלת אגירת גליקוגן, נימן פיק, מחלת גושה, חרשות על רקע מוטציה בגן לקונקסין, עיוורון,
מוזמנים לקרוא בנוסף: רשלנות רפואית בלידה