רשלנות רפואית באבחון

המקרים השכיחים ביותר של רשלנות רפואית באבחון הם:

מומים בעובר במסגרת מעקב הריון
גידול סרטני שלא אובחן בזמן
רעלת הריון שלא אובחנה
התקף לב
אירוע מוחי
איחור באבחון/אבחון שגוי בעיות רפואיות בקרב ילדים

רשלנות רפואית באבחון ואבחון רפואי שגוי מהווים אחוז ניכר מבין תביעות רשלנות רפואית המוגשות נגד רופאים ומוסדות רפואיים בישראל. העילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחוןמתייחסת למקרה בו נגרם למטופל נזק רפואי, הידרדרות רפואית ואף מוות כתוצאה מאבחון רפואי שגוי ובלתי סביר. תחת הגדרה זו נופלים מקרים רבים ומגוונים אשר המשותף לכולם הוא חיוניות עיתוי האבחון והטיפול המיידי להצלחת הטיפול בבעיה הרפואית.

טעות באבחון הבעיה הרפואית יכול שתתבטא בכך שהגורם המטפל לא הפנה את המטופל להמשך בירור וביצוע בדיקותאו שטעה בהערכת חומרת המצב ובנחיצותם של טיפולים מסוימים. כאשר התרחשה באבחון הבעיה אשר אינה נובעת מקושי אובייקטיבי לאבחן את הבעיה, ומדובר בטעות בלתי סבירה שהובילה לנזק, אזי יש לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון.

את התביעה בגין רשלנות רפואית באבחוןמגיש החולה (במקרים של קטין או חסוי – האפוטרופסים ובמקרים של מנוח – היורשים). בשל מורכבות הטיפול בתיק הן מבחינת הסוגיות המשפטיות והן ההיבטים הרפואיים, יש חשיבות רבה לקבלת ייעוץ מעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית באבחון ולהמשך טיפולו בתיק במקרה של הגשת תביעה. עורך הדין ידאג לאסוף את כל המסמכים הרפואיים מהתובע ומכל הגורמים הקשורים למקרה, ויעביר אותם לעיונו של רופא מומחה בעל ידע ונסיון בתחום הרלבנטי. הרופא המומחה ידרש תחילה לענות לשאלה אם אכן מדובר ברשלנות רפואית באבחון. במידה וכן, אז המומחה הרפואי  יערוך חוות דעת מנומקת שתוגש יחד עם כתב התביעה לבית המשפט על ידי עורך הדין. עורך הדין יגיש את התביעה לבית המשפט המתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנדרשים וינהל את התיק. בחלק ניכר מהתיקים הצדדים מגיעים לפשרה המוסכמת על שני הצדדים בדבר הפיצויים והתיק מסתיים מחוץ לכותלי בית המשפט.